בתל אביב ישמחו להנציח
ארנן יקותיאלי ז"ל (1956-2001) איש ציבור ירושלמי, מנהיג המאבק למען חיים פלורליסטיים וחופשיים בירושלים.
ארנן יקותיאלי נולד בחיפה. באמצע שנות ה-70 הוא התנדב בגרעין של תנועת הצופים בירוחם ולאחר מכן הקים את שבט "לפיד" של התנועה בשכונת הקטמונים בירושלים. בשנת 1979 החל את דרכו הפוליטית והיה עוזרו של חבר הכנסת אבא אבן. לאחר שלוש שנים עבר לעבוד עם חבר הכנסת יוסי שריד. במקביל סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והוסמך כעורך דין.
בשנת 1989 נבחר למועצת העיר ירושלים מטעם רצ ושימש כסגנו של ראש העיר טדי קולק בשנים 1993- 1989. בשנים 1993- 1998 שימש כיו"ר סיעת מרצ שהייתה באופוזיציה העירונית.
לקראת הבחירות המקומיות בשנת 1998 פרש ממרצ והקים רשימה לא מפלגתית בשם "ירושלים עכשיו", במטרה למשוך גם מצביעים המסתייגים מהצבעה למפלגת שמאל. הרשימה זכתה ב-4 מושבים במועצת העיר (הרשימה הציונית הגדולה ביותר) בעוד מרצ זוכה ב-3 מושבים, סך הכול 7 מושבים (מתוך 31) לרשימות שזוהו עם האג'נדה החילונית שהוביל יקותיאלי.
ארנן, הוביל מאבקים למען חופש הפעילות בשבת כגון פתיחת בתי קולנוע (1987), מסעדות, בתי קפה וחיי לילה בירושלים, נגד סגירת רחובות בשבת כשהמפורסם ביניהם הוא רחוב בר-אילן ועוד. בשנת 1997 הקים את עמותת "עם חופשי".
במקביל פעל במסגרת מועצת העיר במגוון נושאים, בכללם מאבק בשחיתות, מניעת הקצאות לא תקינות למוסדות חרדים ושיפור תנאי החיים בכל חלקי ירושלים. גם בקרב הציבור הדתי והחרדי, היה ידוע ארנן כמי שדלתו פתוחה בפני כולם וכמי שמוכן לסייע לכל תושבת ותושב ירושלים באשר הוא.
בשנת 1989 הקים ארנן מטה שאסף עדויות על הזרמות כספים לא תקינות ממשרד הפנים למוסדות המקורבים לש"ס. המידע שנאסף היווה תשתית לחקירה במה שכונה ה"תיק הציבורי" של אריה דרעי. בפעולה זו שיתף פעולה עם חברו הקרוב, סגן ראש העיר מטעם המפד"ל, שמואל מאיר ז"ל (אשר נהרג בתאונת דרכים בשנת 1996).
יקותיאלי נולד עם מום בליבו ועבר מספר ניתוחי לב בחייו. הוא נפטר בשנת 2001 בעודו ממתין להשתלת לב בארצות הברית. בשל רצונו בקבורה אזרחית והעדר בית קברות אזרחי בעירו ירושלים, נקבר בבית הקברות בקיבוץ עינת.
ארנן יקותיאלי נולד בחיפה. באמצע שנות ה-70 הוא התנדב בגרעין של תנועת הצופים בירוחם ולאחר מכן הקים את שבט "לפיד" של התנועה בשכונת הקטמונים בירושלים. בשנת 1979 החל את דרכו הפוליטית והיה עוזרו של חבר הכנסת אבא אבן. לאחר שלוש שנים עבר לעבוד עם חבר הכנסת יוסי שריד. במקביל סיים את לימודיו בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והוסמך כעורך דין.
בשנת 1989 נבחר למועצת העיר ירושלים מטעם רצ ושימש כסגנו של ראש העיר טדי קולק בשנים 1993- 1989. בשנים 1993- 1998 שימש כיו"ר סיעת מרצ שהייתה באופוזיציה העירונית.
לקראת הבחירות המקומיות בשנת 1998 פרש ממרצ והקים רשימה לא מפלגתית בשם "ירושלים עכשיו", במטרה למשוך גם מצביעים המסתייגים מהצבעה למפלגת שמאל. הרשימה זכתה ב-4 מושבים במועצת העיר (הרשימה הציונית הגדולה ביותר) בעוד מרצ זוכה ב-3 מושבים, סך הכול 7 מושבים (מתוך 31) לרשימות שזוהו עם האג'נדה החילונית שהוביל יקותיאלי.
ארנן, הוביל מאבקים למען חופש הפעילות בשבת כגון פתיחת בתי קולנוע (1987), מסעדות, בתי קפה וחיי לילה בירושלים, נגד סגירת רחובות בשבת כשהמפורסם ביניהם הוא רחוב בר-אילן ועוד. בשנת 1997 הקים את עמותת "עם חופשי".
במקביל פעל במסגרת מועצת העיר במגוון נושאים, בכללם מאבק בשחיתות, מניעת הקצאות לא תקינות למוסדות חרדים ושיפור תנאי החיים בכל חלקי ירושלים. גם בקרב הציבור הדתי והחרדי, היה ידוע ארנן כמי שדלתו פתוחה בפני כולם וכמי שמוכן לסייע לכל תושבת ותושב ירושלים באשר הוא.
בשנת 1989 הקים ארנן מטה שאסף עדויות על הזרמות כספים לא תקינות ממשרד הפנים למוסדות המקורבים לש"ס. המידע שנאסף היווה תשתית לחקירה במה שכונה ה"תיק הציבורי" של אריה דרעי. בפעולה זו שיתף פעולה עם חברו הקרוב, סגן ראש העיר מטעם המפד"ל, שמואל מאיר ז"ל (אשר נהרג בתאונת דרכים בשנת 1996).
יקותיאלי נולד עם מום בליבו ועבר מספר ניתוחי לב בחייו. הוא נפטר בשנת 2001 בעודו ממתין להשתלת לב בארצות הברית. בשל רצונו בקבורה אזרחית והעדר בית קברות אזרחי בעירו ירושלים, נקבר בבית הקברות בקיבוץ עינת.